פרשת יתרו

 

  1. "וישמע יתרו…כי הוציא ה' את ישראל ממצרים".

יציאת מצריים פירושה גילוי סוד שם הוי"ה, שהוא בחינת אור אין סוף הסובב כל עלמין שלמעלה מאצילות, בחינת עצמות אור אין סוף יחיד ומיוחד – כלומר גילוי העונג, הערך והקיום הבלתי מותנה שבעצם היותי.

  1. "ויצא משה לקראת חותנו..".

ודאי פומה דמשה לא פסיק מגירסא, אמנם דרך ארץ קדמה לתורה.

  1. "ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה ה' לישראל אשר הצילו מיד מצרים".

אומרו "כל הטובה" בא לכלול גם את עצם השעבוד, שיתרון האור מן החושך דווקא.

  1. "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלקים".

המציאות מכריחה אותנו הרבה פעמים לפעול במידת הדין על מנת להעמידה על סידרה ותיקונה, והוא סוד שם אלקים כידוע. אמנם, דווקא בשם הוי"ה שהוא סוד מדת הרחמים, לפנים משורת הדין, מגלים את השראת הבורא וייחודו ואהבתו בתוך המציאות.

  1. "וישב משה לשפוט את העם ויעמוד העם על משה מן הבוקר עד הערב".

יציאה ממצריים פירושה יציאה והתעלות ממדרגת הקטנות בה האדם עסוק אך ורק בעצמו ובצרכיו שלו. והנה, אנו רואים שכאשר יצאו משה ובני ישראל ממצריים, כלומר דעת האדם שהיא סוד משה יצאה מתודעה משובשת אל עבר תודעה מתוקנת של גדלות וקדושה, ונשאה עימה את כל כוחות הנפש שהם סוד בני ישראל, אזי משפיע הבורא יתברך לאותו אדם נשמות להשפיע להם, וחכמה להשפיע להם, וכוח דיבור להשפיע איתו, וכל אלו הינם ביטוי של הארת האור העליון בנפש, ובהשפעה זו נמצא האור הגדול של העונג העצמי, לאין ערוך יותר גדול וקדוש מן התענוגות המלובשים ברצונות העוסקים בעצמו בלבד.

  1. "והודעתי את חוקי האלקים ואת תורותיו".

ישנם המסתפקים בחוקי הטבע, אמנם מפסידים הם בכך הפסד גדול ונורא מאוד מאוד – טועים ומטעים.

  1. "נבול תיבול גם אתה גם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשהו לבדך".

עבודת ההשפעה לזולת והשקעת החיים במימוש השליחות של האדם בעולם, שהיא לשרת את הערך והאידיאלים שמעל מציאותו הפרטית, מחייבת שהאדם המשפיע יקבל תענוג, יתמלא ויתפתח גם בשני הקווים האחרים ימין ושמאל.

קו ימין פירושו עיסוק בדברים המספקים לנפש עונג, כגון לימוד, שמירת הבריאות, זמני מנוחה וכד'. קו שמאל פירושו התפתחות בעולם, רכישת קניינים, התקדמות במעמד בעבודה וכד'.

רק כאשר האדם יקבל את האורות המספיקים לנפשו משני הקווים ימין ושמאל הוא יוכל להתמסר להשפיע בקו האמצע, אמנם ללא כן הוא יחלש וגם השפעתו לא תהא כדבעי, וכמו שהתוודע בפני אדם גדול שעוסק הרבה בהשפעה וזיכוי הרבים, שהוא שם לב שנעשה יותר מדי קצר רוח וקפדן על הציבור המבקש את עזרתו כאשר מעמיס על עצמו יותר מדי, על חשבון הימין והשמאל, וכמו שהזהיר כאן יתרו את משה.

  1. "ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלקים אנשי אמת שונאי בצע".

ביכולתך לבחור להיות מן האנשים הללו, או חלילה להיות מן הרשעים. ואם תהיה מן האנשים הללו אזי משה יעביר לך את חכמתו, כלומר אורות החכמה יאירו בנפשך.

  1. "ושפטו את העם בכל עת".

המוחין המבוררים דגלות המאירים בשכל האדם לעולם מלובשים בשני כלים – פנימיים ומקיפים. המקיפים חושפים באדם את המקומות עליהם עליו לעשות חשבון נפש ולשפרם. כאשר יתקנם יהפכו לפנימיים ויאירו מקיפים חדשים, וכך חוזר חלילה עד גמר התיקון.

  1. "וישמע משה לקול חותנו ויעש כל אשר אמר"

עם כל העומס והקושי שבדבר, אין ספק שלהיות המרא דאתרא היחידי, שהכול נושק על פיו ומכבדים אותו ביותר, הינו עונג גדול מאוד לנפש. אמנם חלק נוסף בבחינה של יציאת מצריים הינו הנכונות לוותר על זאת ו"להאציל סמכויות" לאחרים, שגם הם יהיו גדולים ומכובדים, שהרי העונג העצמי האמיתי אינו תלוי באותה ייחודיות, אדרבא, ככול שיותר אנשים נהנים ממני ומתפתחים ומתעצמים אל עבר האלקים, כך העונג שלי גדול ועמוק יותר. קיצור הדברים: יציאת מצרים הינה סוד הענווה האמיתית.

  1. "ושפטו את העם בכל עת את הדבר הקשה יביאון אל משה וכל הדבר הקטון ישפוטו הם".

אדם יהודי ותלמיד חכם צריך לשאוף להשיג חכמה, בבחינת ידע וניסיון, כך שיוכל לקבל אחריות על חייו והחלטותיו ולהיות עצמאי, ולא לרוץ לשאול על כל דבר קטן את הרב.

אמנם, עליו גם לדעת שלעולם יהיה גם אדם חכם ומנוסה ממנו, שלהיוועץ עימו יביא רק תועלת והצלחה.

  1. "ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי".

כאשר אדם שקוע עם תודעתו בצרותיו באופן של דין וקטנות ויזדהה איתן רגשית, אזי רק ילך וישקע בהן יותר ויותר ח"ו. אמנם, כאשר עולה ומתנשא עם תודעתו מעלה מעלה אל עבר תודעה של גדלות, כלומר הסתכלות מתוקנת על המציאות, בבחינת גאולה, אזי בעצם כך הוא כבר מחוץ למצריים והבן היטב.

  1. "וגם בך יאמינו לעולם…".

לעולם יש להאמין שהצוהר לתיקון חיי האדם הוא בכוח הדעת הקדושה של תורתנו הפנימית.

  1. " כל הנוגע בהר מות יומת"

מי שמושך אורות ללא כלים מתוקנים, אזי אורות אלו ישאירו אותו יותר ריק מפעם לפעם בסוד "מיתה".

  1. "וגם הכהנים הניגשים אל ה' יתקדשו פן יפרוץ בהם ה'".

גם מעשי חסד, כאשר נעשים שללא לשמה ומתוך אינטרס אישי, אזי  יאפשרו להשפעות שליליות לפרוץ לנפשם.

  1. "לא תישא את שם ה' אלקיך לשוא".

מה שאתה מלמד או מבקר אחרים – וודא שהינך בעצמך מקיים ומתוקן בכך!

  1. "זכור את יום השבת לקדשו".

יבוא יום שיבינו שיום השבת הוא הרפואה העמוקה והמועילה ביותר.

  1. "ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלקים פן נמות".

אמרו: "איננו מוכנים ללמוד את חכמת הקבלה", ואכן ניבו ולא ידעו מה ניבו, שכן דעת הציבור על התואר "חרדי" מעידה על כך, הרי שאם היו לומדים היו בבחינת אורים ותומים, וכמו שכתוב בפרקי אבות (פ"ו מ"א): רבי מאיר אומר כל העוסק  בתורה לשמה , זוכה לדברים הרבה כו". עיין שם.

  1. "ומשה ניגש אל הערפל כי שם האלקים".

דווקא במצבים הכי חשוכים בבחינת ערפל, ניתן למצוא את הקב"ה, כלומר את הקול הפנימי של הרצון לאהבה, דבקות ושלמות.

 

 

 

 

 

 

 

מוזמנים לשתף

רוצה להצטרף לקהילה שלנו?

מעוניינים לקבל למייל תכנים וטיפים מעשירים בנושא בריאות הגוף והנפש? 

השאירו פרטים ונהיה בקשר

רוצה להצטרף לקהילה שלנו?

מעוניינים לקבל למייל תכנים וטיפים מעשירים בנושא בריאות הגוף והנפש? 

השאירו פרטים ונהיה בקשר