הצוהר לקדושת החיים
הסוד הפנימי והצוהר לחשוף, לגלות ולהכיר את קדושת החיים הינו עבודת העמקת הדעת.
העמקת הדעת פירושה עבודת התבוננות היוצרת כלי, כלומר מגלה בקרב האדם רצונות נשמתיים מקוריים – רצונות קדושים להידבק בקונו, לקיים "ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כלכם היום".
מציאותנו, כמו תורתנו, כמו נפש האדם, כידוע, מורכבים מרבדים רבדים, כל רובד עמוק מרעהו, והולך הדבר ונמשך עד אין סוף ואין תכלית. רבדים אלו נקראים עולמות.
כל רובד טומן בחובו תענוגים ותפנוקים רוחניים, שכל תענוגי העולם ביחד הינם כאין וכאפס לעומתם.
עבודתו האמיתית של האדם בעולם הינה לעלות עם נפשו מעולם לעולם, ומן אשר רואה ומרגיש שם להאציל על סבביו.
אדם המעוניין להציב יעד זה כתכלית חייו, צריך כמובן כלים רבים של קדושה, טהרה, שמחה, תורה ומעשים טובים, אמנם הכלי החשוב ביותר הינו העמקת הדעת, היינו לפנות זמן להשקטה והתבוננות פנימית בכל דבר ועניין שעוסק בו – לחשב את כוונתו היותר תכליתית ופנימית.
לדוגמא: כידוע, עבודת החינוך מחולקת ומשתנה על פי שלבי ההתפתחות של הילד – עיבור, יניקה ומוחין.
כבר בשלב העיבור, שהילד עדיין ברחם אימו, על ההורה לכוון ולעסוק בכיבוד הילד.
אנו מכירים מן התורה שעל הילד לכבד את הוריו, אמנם מהו כיבוד ההורה את ילדו? הסתכלות עליו במבט של "זה הקטן גדול יהיה".
על רעיון זה של "זה הקטן גדול יהיה" יש להתבונן רבות ובעומק, להבין שכרגע מופקדת, בידי, נשמה קדושה, יציר כפיו של הקב"ה בכבודו ובעצמו, אשר בקרבה כוחות נשמתיים אין סופיים.
עבודתי ותפקידי הינם לגדלה ולסייע לה להוציא את כוחותיה אלו מן הכול אל הפועל. כמו כן, לחנכה ולגדלה שתהא שורש ועץ יציב ומרשים למשפחה ושושלת מפוארת של תורה וקדושה.
התבוננות זו מוגדרת כ'מחשבות קדושות' וללא ספק תחולל פלאים באדם ובמציאות שסביבו.
דוגמאות נוספות: על האדם להתבונן בעומקם, פרטיהם ותכליתם העמוקה של הקשר הזוגי, שולחן שבת, ההשפעה לזולת, קשרי החברות, לימוד התורה ועסק המצוות, תפקידי בעולם, מהיכן ולאן צועד העולם, סיפור חיי וכו'.
העמקת הדעת בדברים מגלה ונותנת להם משמעות.
גילוי המשמעות בדברים מייצרת עימם הזדהות ומעוררת כלפיהם רגשות מקודשים שהם סוד החיבור לחיים.
מציאת משמעות בענייני האדם נותנת לו כוחות נעלים ורבים להתגבר על מאמורות החיים, להישיר מבטו ולהשיג את חפצי לבו.
העמקת הדעת בדברים מאפשרת לאדם להכיר בערכם וחשיבותם האמיתיים של כל דבר ועניין ולפיכך לסדר את חייו בסדר הראוי.
העמקת הדעת בדברים פותחת את נפש האדם להתייחס אליהם ברצינות הראויה להם ולהפיק מהם את ניצוץ תרומתם לתיקון וגילוי הייחוד.
העמקת הדעת, הינה כמו חפירת באר, שכאשר מגיעים למים הם נובעים ללא סוף. כך נפש האדם – העמקת הדעת תחשוף בו את נביעתו הפנימית ויזכה למצות את שכלו האלקי שהוא נשמתו, כלומר יוליד חידושים ורעיונות לרומם את העולם – בין את עולמו עצמו, בין את עולמו הקרוב ובין את העולם כולו.
נסכם לימוד זה בפירוש רבנו בחיי על הפסוק "ואהבת את ה' אלקיך" (ואתחנן ו, ה):
"ועניין האהבה, שיתבונן האדם בתורתו ובמצוותיו וישיג בהם השם יתברך ויתענג באותה השגה בתכלית התענוג".
אמנם, כאשר חיי האדם נשארים ברובד של כותרות החדשות, העיתון והפרסומות שבכל מקום, ותפיסתו את הדברים הינה על פי דעות האנשים בקבוצות ההתקשרות האלקטרונית, אזי קשה שיחדור לפנימיות קדושת החיים, שהיא הרגש האלקים שבהם, שכל זמן שלא יחוש זאת לא תמצא נפשו מנוחת אמת.
אכן ישנה חשיבות גדולה לסיעור מוחות ובירור הדעות, אמנם שלימות הבירור ואמיתותו תושג דווקא על ידי העמקת הדעת שבכל דבר ועניין.
האמת צריכה להיאמר, כי אדם העובד על עצמו מודע ומרגיש כי הוא דומה לכלי נגינה מורכב שלא כוון שנים רבות, והרי שכולנו נסכים שאינו דומה ניגונו וערבות קולו של כלי מכוון היטב לכלי שאינו מכוון, שכאשר מכוון מעורר השראה בכולם וכשאינו מכוון מכווץ את כולם.
אל לו לאדם להיבהל מאי מציאתו את עצמו, אדרבה חקר האמת והשלמות בענווה ובמסירות יעמידוך בסוף להיות אדם שלם ומרומם מעם, מקושר עם בוראו במוח ולב ומבורך בכל מכל כל.
זהו דוד מלך המשיח עם כינורו.
דוגמה נוספת ואחרונה להעמקת הדעת הינה לחזור ולקרוא מאמר זה כמה וכמה פעמים, וכן כל מאמר עמוק, ולא שיאמר אדם לעצמו לא הבנתי וימשיך הלאה, שתכונה זו הינה תכונת השטחיות של יצר הרע, החוסמת את צוהר קדושת החיים.