לנצח את נקודת המשבר

 

ישנן בחיים נקודת ניצחון, נקודת כישלון, ונקודת בחירה נטרלית ביניהן– היא נקודת המשבר.

נקודת הצלחה מתבטאת בכך שהאדם מצליח ומתקדם בכל ענייניו, חי עם סיפוק נפשי מהוצאת כוחותיו ומעלותיו מן הכוח אל הפועל, שלם בזוגיותו בהורותו ובהשפעת תרומתו לעולם לקרבם לקב"ה, והולך מחיל אל חיל ומוסיף פריה ורביה גשמית ורוחנית.

נקודת הכישלון מתבטאת בכך שהאדם נכנע לניסיון לנצח את יצרו הרע ואת ההסתרה שבעולם, ומנקודה זו ואילך מתחיל לדעוך ולאבד מאצילותו ורוממותו, מוותר על חלומותיו, פוסק מיצירותיו, שוכח מתחביביו, מזניח את בריאותו, פורש מן החברה וכד', עד כדי כך שמוצא אידיאל חדש לערכו והוא מסכנותו וקורבנותו.

נקודת הבחירה הינה אותו זמן של כאב, חולשה, ייאוש, עייפות, חוסר מוטיבציה, חוסר חיות, סחבת, עצלות, חוסר תקווה, חדלון, רצון לפריקת עול וכד'.

את נקודת המשבר, שהיא נקודת הבחירה, עלינו לנצח!

ניצחון זה, הוא הכלי האחד יחיד ומיוחד, להתחבר לבורא העולם, וזאת משום שחושף את נקודת הדבקות, והיא סוד האמונה – עצמות היהודי.

את נקודת המשבר מנצחים עם כלי אחד בלבד והוא האמונה; האמונה והביטחון בעצמי, והאמונה והביטחון בבורא יתברך שמו, שכל מה שעובר על האדם הינו לטובתו; לזככו ולהעלותו במעלות סולם המידות, המושכלות, השלמויות וההרגשים האלוקיים.

ניתן דוגמאות לנקודות פוטנציאליות של משבר – דוגמאות חיות מהקליניקה:

* אדם נאלץ להפסיק תואר באמצע וללכת לעבוד. לאחר זמן אינו מוצא סיפוק נפשי ודי פרנסה בעבודתו ואילו לשוב לסיים את התואר במקצוע שאוהב וישתלם כלכלית לעסוק בו כבר אין לו יישוב הדעת וזמן פנוי.

* אדם מנסה לעמוד בסדרי לימוד מסוימים שהציב לעצמו ורואה שנתקע בכולם בחוסר הבנה ובהסתלקות החיות והמוטיבציה.

* איש / אשה מנסים שוב ושוב למצוא את בן זוגם, הזמן דוחק, ואכזבותיהם רק נערמות אחת על חברתה.

* אדם חס ושלום חולה במחלה קשה; או שאין מבשרים לו אור בקצה המנהרה. או שמבשרים לו שעליו להתחייב לתהליך טיפול ועבודה עמוקה וממושכת או לעמוד במשטר מדויק של שמירת הבריאות למשך תקופה ארוכה ביותר.

* אדם התגרש, תוארו בחברה אינו כבתחילה והוא רובץ תחת משא המזונות. אשה, גם היא, תארה ירד בחברה, הינה אסורה לכהן ואין זה מטבע האדם הממוצע לרצות ולקבל על עצמו להתמודד עם ילדים שאינם שלו וכו'.

* אדם חלילה איבד בן משפחה מקרבה ראשונה.

* אדם הוכנס למאסר בבית הכלא.

ישנן כמובן דוגמאות אין קץ, אולם די באלו לענייננו. כעת ניקח את האסיר לדוגמא ונתבונן בדרכי הנפש.

אסיר זה יכול לומר לעצמו:

"לנשא את עצמי לחיות חיים שלמים מתוקנים בריאים ומאושרים כנראה שכבר לא אצליח, הרי אני מלומד היטב בכישלונות בחוסר ביטחון ובערך עצמי נמוך, ואינני מוצא טעם מיוחד לחיים, על כן ודאי שאצליח ביותר בהרס עצמי, וככול שאהרוס את עצמי יותר כך יגדל ערכי בנשאי את ייסוריי ויגונותיי, שזו ודאי מעלה מעל אלו שאינם סובלים ומוכי גורל כמוני".

אסיר זה, שהוא ה"תוהו" של כל אדם בלתי מבורר בנקודת המשבר, עלול מאוד ליפול לתהום זאת ולאבד בה את חייו.

ההרהורים השליליים של האדם בזמן המשבר, פרי ההסתכלות הבלתי נכונה שלו על העבר וההווה שלו, הינם מאוד מסוכנים ויכולים לייצר נזקים בלתי הפיכים או כאלו שייקח זמן רב לרפאם (כנראה לקמן מהרמב"ם זצ"ל).

ישנה נטייה הרסנית בנפש האדם הלא מבורר, לתת לגיטימציה לעצמו ולחייו, דווקא מתוך התוהו וההרס, שהולך ומוסיף על עצמו. מכיוון שאין לו שום מקור חיות אחר, הוא הופך את חייו לגחמה ששואבת רחמים ואמפטיה מכלל סבביו והם חמצן חייו.

לפעמים אף על זה מוותר ואינו חי אלא בכדי לשרוד בריקנות, ללא תוכן וללא משמעות. הוא הולך ודועך ומאבד את כל מעלות צלם האלקים שבאדם שבו.

הוא אינו עושה זאת מרוע לב חלילה, אלא מאחת משתי סיבות:

או מחמת שנכנע לחיים, או מחמת הפרעת אישיות שחולה בה, כמ"ש (משלי יח, ח): "דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן" (עיין היטב: שערי תשובה ש"ג אות רלא. ראשית חכמה ש' הקדושה פי"ג אות מו).

וכמו שפירש הרלב"ג זצ"ל (משלי יח, ח): "דברי נרגן. דברי האיש הנרגן על לא דבר מעורר תלונות הן בדמיון האנשים שמראים עצמם מוכים ונשברים כדי שיחמלו עליהם שאר האנשים וכו'" עש"ה.

או כמו שמתאר אתר פסיכיאטריה את הפרעת האישיות הגבולית וההיסטריונית:

"הפרעת אישיות גבולית מאופיינת בחוסר יציבות וסערה בעיקר סביב עניינים של יחסים בין אישיים ודימוי עצמי, זוהי הפרעה סוערת שמאפייניה מתגלים בדרך כלל כבר בגיל ההתבגרות וכו'".

"בדרך כלל החוויה הראשונה עם אדם בעל אישיות היסטריונית היא מאדם פתוח מאוד, מעניין ואפילו פתייני. בהמשך ניתן לראות כי מדובר בדפוס קבוע. הם שומרים כל הזמן על רמה גבוהה של דרמה וריגוש, כדי שתשומת הלב לא תוסט מהם. כאשר הם יוצאים מאור הזרקורים החברתי הם מיד ממציאים סיפור או יוצרים סצנה על מנת לקבל בחזרה את תשומת הלב. גם בסיטואציה טיפולית הם עשויים לספר סיפורים דרמטיים, להמציא סימפטומים, והכל כדי להרגיש שהם המרכז כו'".

במקום להיות עסוקים בחייהם עצמם, בחשבון נפש, בבניין חזון ועתיד, ברפואה והשגת שלמות וכו', הם עסוקים בלהמשיך ולהזין את מציאות התוהו שהם עצמם יצרו ומייצרים.

ונחזור לעניינינו; "נקודות הבחירה" עלולות להופיע כמה וכמה פעמים בחיי האדם. זאת עד אשר יתעלה במעלות היותר רמות של השלמות האנושית, שבירוריו שצריך לברר ייעשו לרוב מתוך עונג ופחות מתוך ייסורין.

בזמן הבחירה על האדם להתחזק במקום העמוק והעצמי ביותר שלו והוא אור האמונה.

מתוך אחיזת השכל באמונה צרופה, בחיבור הדוק עם עומק הלב, יש להחליט ולהתחייב לברר את מכלול תחומי החיים, להציב יעדים ולהתקדם אל עבר השגתם שלב אחר שלב, בסבלנות, בהתמדה ובשמחה.

גישה ודרך זו היא אשר תציל ותרומם את האדם מנקודת הבחירה והמשבר לנקודת ההצלחה, ולא חלילה מנקודת הבחירה והמשבר לנקודת הכישלון.

האמונה שבכל אדם ואדם יש תיקון ושלמות, ושכל רצון הבורא מן האדם הוא אינו אלא שיוציאם מן הכוח אל הפועל, וש"נקודות הבחירה" הינן עת רצון לכך, הינם מן היסודות היותר חשובים להצלחת החיים ולרפואת הגוף והנפש.

לחתימת מאמר זה אעתיק מקרה מחיי רבנו הגדול הרמב"ם זצ"ל – נקודת בחירה ומשבר שנפל בה, ואולם בסופו של דבר אף התרומם ממנה בכוח התורה, שהיא התוכן של כל מה שיש להאמין בו, והבן:

"ונשארתי אחריו (אחרי טביעתו בים ופטירתו של אחיו ר' דוד) כמו שנה מיום שהגיעה השמועה הרעה, נופל על המיטה בשחין רע ובדלקת ובתמהון לבב, וכמעט קט הייתי אובד. ואח"כ עד היום הזה כמו שמונה שנים, אני מתאבל ולא התנחמתי…כללו של דבר ארד אל בני אבל שאולה. ולולי התורה שהיא שעשועי, ודברי החכמות שאשכח בהם יגוני, אז אבדתי בעניי".

אם כן, למדנו שזה טבעי ליפול למשבר ח"ו, אמנם אין זה טבעי לא לנצחו ולהשיג את אור השלמות.

מוזמנים לשתף

רוצה להצטרף לקהילה שלנו?

מעוניינים לקבל למייל תכנים וטיפים מעשירים בנושא בריאות הגוף והנפש? 

השאירו פרטים ונהיה בקשר

רוצה להצטרף לקהילה שלנו?

מעוניינים לקבל למייל תכנים וטיפים מעשירים בנושא בריאות הגוף והנפש? 

השאירו פרטים ונהיה בקשר