אין תמיהה וטרוניא על מי שעדיין לא זכה להארת מה לנפשו, שאינו מסור לחקר עבודת הקודש בכל נשימה ונשימה, שכן מוצא הוא קורת רוח במה שמכיר, שאין לו לאדם אלא מה שעיניו רואות.
אמנם, מי שזכה אפילו לטיפה מן הטיפה של נחת רוח מהממלכה העליונה המפוארה המאצילה על נפשו, ומי שנפתחו לו אף הדלתות הראשוניות של מעיניי הישועה וההשראה, אזי נעשה קנאי לניצול הזמן והשבחת מעשיו ודקדוק המצווה, שמבין שבענייני אלקים חיים מתעסק הוא, וכל רגע של חיים יקר ערך הוא מכל הון שבעולם.
ישנם כמובן לימודים רבים בנושא 'בנין הנפש', אמנם כאן אציין רק חלק, ובראשי פרקים, והם היסודות היותר חשובים והכרחיים לפתוח עיני השכל וחדרי הלב להתפעל מהאור העליון.
סדר, ניקיון, התמדה, יגיעה, מיצוי וניצול הזמן וחשבון הנפש, הינם היסודות היותר חשובים שעל האדם להציב בחייו, שאף רוח סערה מענייני העולם לא תסיח דעתו מהם (עיין דעות פ"ה ה"א).
יסוד נוסף חשוב ביותר הוא הריכוז. ריכוז בתכלית והעמקה בה. ריכוז בכל פעולה ופעולה, שתתבצע ממעמקי עצמיות הנפש, ש"אם אני פה הכל פה".
יסוד נוסף עיקרי לבנין הנפש, והוא עדות שהקודמים נעשים כדבעי, הוא עבודת ההשפעה ואהבת הזולת, ומצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם.
אדם לעולם צריך להיות דבוק באלקים משרת לפניו במחשבתו, אמנם בכדי שלא יהא מדומיין ולא יצא מגבולות הסדר הטוב, אזי ברא אותו הקב"ה כיצור חברתי ששלמותו תלויה בחברה ושלמותה תלויה בו, ולאהבה שלום ואחדות ביניהם הם נצרכים –כאיש אחד בלב אחד. מכל מקום, מכיוון שאין המציאות עדיין מתוקנת, אזי על התלמיד חכם להיות אציל נפש ועניו, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה.
אין להתעלם מהעובדה שדורנו אינו הדור של התנאים, המוראים, הגאונים, הראשונים ובטח לא הדור של רוענו ואבותינו הקדושים והטהורים. כנגד התהום הפעורה הניצבת בדורנו כנגד כל מי שאינו נשמר מליפול בה, על האדם חפץ ה' להתחזק בקדושה, טהרה ופרישות מכל מה שאינו משרת את התכלית הסופית – השגת השי"ת.
כבר הזכרנו במאמר התפתחות הנפש את היותה מושפעת אף מן הדק שבדק לטוב ולמוטב, כל שכן אם מטרתנו לטהר את מחשבתנו ולהכשירה לבקוע את קליפת האגוז החופפת אותה, ולהשביע עיננו בצחצחות לא יתוארו ולא יסופרו, הרי שלקדושה וטהרה אנו צריכים.
בירור נכון של האדם את עצמו וקבלת הדרכה נכונה מתלמיד חכם אמיתי, חוסכים הרבה מאד זמן ועוגמות נפש. אכן תלמידי חכמים כאלו אינם רבים ,שכן אלף נכנסים לחדר ואחד יוצא להוראה, וכל שכן שהדרכה נכונה לאדם בדורנו מצריכה עומק הבנה בענייני הנפש, אמנם כאשר התלמיד מוכן המורה מופיע, ואין ההכנה אלא העבודה העצמית על כל האמור הנ"ל.