עשיית שלום בין חילוקי דעות
למדונו חז"ל (ברכות נח.): "שאין דעתם (של ישראל) דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה". פירש הרבי מקוצק: "כשם שאין זה מפריע לך כלל שפרצופו של הזולת שונה משלך, כך גם אין סיבה שדעתו השונה של חברך תפריע לך".
אמנם, במציאות אנו רואים את ההיפך הגמור:
"..שני בני אדם הקרובים בדעתם זה לזה, הם אוהבים זה את זה, ואין ריחוק מקום פועל עליהם שיתרחקו זה מזה. ובהפך, כשהם רחוקים זה מזה בדעותיהם, הרי הם שונאים זה את זה, וקרבת המקום לא תקרב אותם במאומה. הרי ששינוי הצורה שבדעתם מרחקם זה מזה, וקרבת הצורה שבדעתם מקרבם זה אל זה"(בעל הסולם – פתיחה לחכמת הקבלה (אות יג)):.
בכדי לפתור את הבעיה שהבדלי הדעות מייצרים פירוד ושנאה בין בני האדם, ישנן מספר עצות:
- צריך לפתח אווירה חיובית ארוכת טווח, לפתח יחסים קרובים ואוירה נעימה ונוחה שיביאו נכונות להאזין ואף להשתכנע (עיין בספר הבית היהודי לרב שמחה כהן, ע' 224 – 227) .
- בכל עניין שכלי בהכרח שיהיו בו כמה עניינים שונים והפכים זה מזה. הטעם והשכל האחד מחייב הדבר והיפוכו, שאז אינם מנגדים זה לזה, אדרבה, הם מחזקים ומסייעים זה לזה (עיין היטב מאמר החלצו לרבי הרש"ב אות ז – ח. סה"מ תרנ"ט ע' רל).
אכן ניתן לייצר סוג של "שלום ושקט" כאשר אחד מן הצדדים מוותר על דעתו וכד'. אמנם, אין זה שלום אמיתי.
שיטה זו בד"כ מבטלת את אחת מן הדעות, כלומר את האדם שאחז בה, שזה איסור והפסד מוחלט כידוע (עיין היטב במאמר החרות לרב אשלג זצ"ל ד"ה ומתוך זה {פרק "בחיים הרוחניים החוק – אחרי היחיד להטות" ואילך}: "מתחייבים הרבים בזהירות יתרה, לשמור בעיניים פקוחות, על כל הדעות של היחידים, שלא יתבטלו מהעולם…שכפי ריבוי הניגוד והסתירה, וגדלות כוח הביקורת, כן מתרבה הדעת והתבונה, והעניינים נעשים מוכשרים להתברר ולהתלבן ביותר…והבסיס של הצלחת ההשכלה והדעות, הוא הפירוד והמחלוקת שבהם..".).
האחדות וההתכללות האמיתית הינה דווקא כאשר מעמידים מתוך הדעות החולקות דעה שלישית הכוללת ומאחדת את שתי הדעות באופן שאינן סותרות ומבטלות אחת את רעותה אלא אדרבה משלימות אחת את רעותה. הדעה החדשה אומרת באופן יותר עמוק ושלם את מה שכל אחת מהדעות השונות ניסתה לומר בפני עצמה כשעמדה על ישותה ותוקפה.
עבודת השמת השלום בין הדעות חשובה ביותר, בעיקר בקן המשפחתי בין בני הזוג, שהשלום שם הוא הבסיס להצלחה ולברכה בכל שאר תחומי החיים.
היכולת לא להתעקש על דעתי מצריכה 'ביטול' מצד האדם.
'הישות' היא הגורמת לדעתנות השלילית והיא הגורמת לפירוד, למחלוקת ולשנאת החינם כנ"ל.
ביטול פירושו, ביטול הצורך להעצים את קיומי ומקומי על ידי שוני מהזולת והתנשאות עליו.
קיומו האמיתי של האדם הוא נפשו האלקית, חלק אלוקה ממעל שבקרבו, וכמו שהיא בו היא בכל מה שמחוצה לו כמ"ש: "ואתה מחיה את כולם", וממילא הכל אחד, ואין ממי להיפרד, ואין במי להיאבק, אלא הכל אחד העולה בגימט' אהבה.
עבודת השגת השלום בין הדעות, כלומר: שמחד תימנע שנאה פירוד ומחלוקת, ומאידך לא תביא לדעיכת החכמה, הינה עבודה גדולה ועמוקה מאוד – אשרי הזוכה לה!
© כל הזכויות שמורות לאסף אהרן מכבי – מרפאת 'ארץ החיים' www.asafmaccabi.com