מהי רוחניות?
מילה חשובה זו צריכה הגדרה מסודרת, שכן אפשר לטעות בה הרבה, ולהיכנס לעולם של דמיון (שכידוע דמיונות הינם אחד מהמאפיינים היותר קשים של עולם התוהו, כלומר של התודעה המעוותת של האדם, המביאה אותו לשבירה ולניתוק מהדבקות באור ה' ח"ו).
רוחניות היא אינה טקסים דתיים כאלו ואחרים, מדיטציות, טיפולים הוליסטיים, רעיונות מופשטים, בגדים לבנים וכד' כמו שהיה אפשר לחשוב, וכמאמר הפסוקים:
"ויאמר אדני יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה (ישעיה כט, יג)".
"למה לי רב זבחיכם יאמר ה' שבעתי עלות אילים…לא חפצתי, כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמס חצרי, לא תוסיפו הביא מנחת שוא…חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא…כי תרבו תפלה אינני שמע…" (ישעיה א,יא – טו). ע.כ.
עבודתו ותכליתו של האדם בעולם הינה לברר ולזכך את נפשו ואת כל הדברים שמתעסק איתם בחייו ע"י כך שבכל דיבוריו ומעשיו תהא כוונה אלקית, שבזה דווקא נעשים אותם דברים כלים לאור אלוקי ששורה ומתלבש בהם.
אם כן, רוחניות פירושה – כוונת הלב שמאחורי המעשה.
וכמו שאומר הפסוק (דברי הימים א כח, ט): "כי כל לבבות דורש ה'" (עיין בהקדמה לספר פמו"ס אות י).
ועדיין צריך להבין את פירוש המילה 'כוונת הלב' ("כוונה אלקית").
והנה, 'כוונת הלב' פירושה: הרצון הכנה, האמיתי והפנימי שעומד מאחורי דיבוריו ומעשיו של האדם.
נמצא כי רוחניות פירושה; חיים בהם ה ר צ ו ן להתאחד עם הבורא יתברך, הוא ורק הוא, הכוח המניע את כל המעשים.
ולדוגמא:
כאשר אדם לומד ומלמד תורה, או מדיטציה, או עבודה עם כוחות פנימיים ומופשטים וכד', וכל מגמתו וכוונתו בכך הינה לקנות לעצמו כבוד, כוח ושליטה, אזי מעשים אלו נכנסים תחת גדר המושג – גשמיות.
אמנם, כאשר האדם עובד בפינוי אשפה או בניקיון רחובות וכד', כאשר כל מגמתו וכוונתו בכך הינה לפרנס את ילדיו ולספק להם את התנאים האידיאלים שיתפתחו לתורה, חופה ומעשים טובים, אזי מעשים אלו נכנסים בגדר המושג – רוחניות וקדושה.
וכן לגבי כל דבר ודבר שהאדם עושה לעצמו או לזולתו, העיקר הוא כוונת הלב האמיתית והכנה שמאחורי הדברים.
סוד נשמת האדם הוא אותו רצון פנימי וטהור לשוב ולהתאחד עם בוראו. רצון זה נמצא גנוז בנפשו של כל אחד ואחד מישראל, כאשר כל תכלית החיים ועבודת ה' אינה אלא לגלותו.
עבודה זו היא היא עיקר ותכלית עבודתו הרוחנית של האדם בעולם.
אדם העובד על טהרת נקודת פנימיות לבבו, הוא הראוי להקרות אדם רוחני.
עבודה זו הינה עבודה פנימית ביותר ולכן גם נקראת (תהלים כה, יד): "סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם".
* טוב לעיין ולהעמיק היטב בהקדמת ספר מסילת ישרים, בהקדמת ספר חובות הלבבות ובספר התניא – אגרת הקדש ד'.