ג' תמוז

ג' תמוז

הרבי מליובאוויטש זכרונו לברכה תובע מחסידיו להביא גאולה שלמה לעולם פשוטו כמשמעו, כלומר להעמיד את עיקר חייהם סביב השליחות להביא גאולה לעולם, וכידוע כי במודעות עצמה של השליחות טמון כוח הגאולה.

שליח בתוספת י' (המרמזת על מיצוי השליחות בכוח כל עשרת כוחות הנפש) עולה בגימטרייה משיח.

מודעות של שליחות פירושה שהאדם  אינו עסוק רק בחייו של עצמו אלא גם לוקח אחריות על העולם שסביבו.

עבודת השליחות בכוח כל עשרת כוחות הנפש (כלומר בכוח השכל, הרגש והמעשה) להשפיע טוב ולהביא גאולה לעולם, היא זו אשר תקדם ותביא בסופו של דבר את סוד הגאולה הפרטית והכללית.

שליחות הינה עבודה לא פשוטה. הרמב"ם ז"ל כותב כי הגאולה תלויה בתשובה, מכיוון שבתשובה יש את הכוח המתקן.

גם מהצדיקים דורש הקב"ה לשוב בתשובה כידוע, ואין תשובה זו תשובה רגילה אלא תשובה עליונה ופנימית יותר בסוד שם "מ"ה החדש" שיתגלה לעתיד לבוא (עיין תער"ב ח"ג, ע' א'שמג).

הבעיה העיקרית שאותה צריכים לעורר על מנת לבחור ולהתמסר לשליחות לתקן היא פשוט לרצות שינוי, לרצות שיהיה אחרת.

שורש כל הצרות הוא ההסתגלות למצב של החושך. בהתחלה מתרגלים לחושך ואחר כך חושבים שהוא אור.

ההסתגלות למצב גלותי ללא האנחה שיהיה אחרת, היא דייקא המקום שתוקע את האדם.

היכולת להגיע לאנחה מעומק הלב ולבקש שינו היא בעצם תוצאת עבודת התשובה.

תשובה צריכה אמונה בכוח שלה. בכוחה של התשובה להפוך את האדם ברגע אחד מרשע גמור לצדיק גמור.

האדם לא יכול להיאנח אנחה אמיתית אם אינו מאמין שיכול להיות אחרת.

האמונה שאפשר לשנות את המצב ולהיות שליח להביא גאולה, היא עיקר החידוש שהרבי ז"ל הוריד לעולם.

אפשר להיגאל רק צריכים לרצות באמת!!!

כאשר אדם צועק ומתאנח מיואש אזי צעקתו הינה חסרת חיות וחסרת תוכן, אמנם כאשר האדם צועק מתוך אמונה שלמה שיכול לשנות אזי האנחה פועלת: "עוקרת מעומק רע, ומציבה במעמד טוב" (עיין בספר היום יום, ג' תמוז).

כולנו חווים את הקשר לכוחותינו דרך הגשמיות; הגשמיות המוחשית  נראית לנו קיימת, אמנם הרוחניות היא בעצם העיקר, הברכה והחיות המופשטת היא העיקר, כאשר הגשמיות הינה רק הלבוש שלה.

המעשה הוא דבר מאוד עיקרי וחשוב כידוע, אך תמיד צריך לזכור שלא הכוח הגשמי והטבע שבפעולה הוא העניין, אלא המקום הנפשי הוא העיקר – הרצון הפנימי שמאחורי המעשים.

הדרך להביא גאולה בפועל היא לחיות בגלות באופן של  גאולה; ללמוד עליה, לפעול לקידומה וכו'. כיום (בזכות הטכנולוגיה) אנו עדים יותר ויותר שמה שנראה לאדם מוחשי הוא אינו בהכרח בעל הכוח הגדול יותר, אלא דווקא החשיבות והכוח של האמונה ביכולת לשנות – שם נמצא עיקר הכוח!

חלק נכבד מכל תהליך הוא להאמין ביכולת שהוטלה על האדם לקדם ולהביא את הגאולה.

על האדם לצאת מעיסוקו עם הכאב והצרות ולהיות עסוק עם האפשרות שיהיה אחרת.

אדם שנמצא במצוקה אינו פנוי לראות את זולתו, הרי הכאב האישי שלו אוכל אותו. בכדי שהאדם יתפנה ויוכל לצאת מעצמו הוא צריך חווית שלמות – רק אז יתגלה הרצון האמיתי והכוחות לגאולה.

מוחו הצר של האדם משאיר אותו בעיבור במדרגה נמוכה של רצון; להמשיך להישאר שבוי בתוך המצוקה, הקטנות והמייצר של הגלות, במקום המסתגל לחושך ולמציאות של דין.

אילו הייתה לאדם מודעות לרוממות נפשו, אזי הוא היה רוצה ופועל, להגיע למעלות הרמות ביותר.

לקיחת האחריות שבשליחות מגלה ומולידה מהנפש את רוממותה העצמית ואת ושמחתה ובטחונה בה' אחד.

עלינו לחיות בתוך מקום של שלמות ועשירות בגשמיות וברוחניות – במקום שלם המעצים את האדם להתקדם הלאה בשליחותו והשפעתו לתיקון עולם במלכות שד-י.

המקום הנפשי שעסוק רק בלקחת ולקבל לעצמו סותר את הברכה.

הברכה נמצאת דווקא במקום שלם ומאוזן של השפעה וקבלה.

מקומו המתוקן של האדם הוא דווקא מקום ההשפעה ולא מקום הלקיחה, הדאגה והקבלה לעצמו בלבד.

 ה'ראש' הלוקח לעצמו מתבטא גם ברוחניות וגם בגשמיות.

 

הקב"ה נותן לאדם, אך מעוניין שהאדם יחזיר לו, וזאת דווקא ע"י מימוש שליחותו בעולם.

המקום שמחזיר, הוא המקום בו האדם מתחייב לשליחות.

המקום בנפש השואף למימוש השליחות הוא זה המוליד את הכוחות הפנימיים.

עצם הרצון לשינוי כבר פועל!

"ויגעת ומצאת תאמין".

 

מוזמנים לשתף

רוצה להצטרף לקהילה שלנו?

מעוניינים לקבל למייל תכנים וטיפים מעשירים בנושא בריאות הגוף והנפש? 

השאירו פרטים ונהיה בקשר

רוצה להצטרף לקהילה שלנו?

מעוניינים לקבל למייל תכנים וטיפים מעשירים בנושא בריאות הגוף והנפש? 

השאירו פרטים ונהיה בקשר