אכילת בשר – מזיק לבריאות וספק כשר
בנושא זה הארכנו בספרי 'רפואה וחיים' (ע' 43, סעיף עב) עיין שם. כעת, בעומדנו כאן, נביא הדברים בתמצות ונגיד כי: אכילת בשר (עוף או בהמה) אינה בריאה לגוף האדם, ועוד ספק גדול אם הבשר ה"כשר" הוא אכן כשר.
בספרו החשוב של יצחק בן אורי (מראשי מייסדי שיטת הריפוי הטבעי בישראל), 'תזונת האדם ובריאותו' (ע' 55), מביא בהרחבה את נזקה הרב של אכילת הבשר לבריאות האדם, וכך פותח:
"זו עובדה ידועה לאנשים רבים, שהבשר אינו מזון הכרחי לקיומו של האדם – מפני שאינו מתאים לו מבחינה אנטומית וביוכימית. כבר הוכח, שילדים גדלים ומתפתחים בלי בשר ורמת בריאותם היא בדרך כלל יותר גבוה מאוכלי הבשר. כמו כן הוכח, שמבוגרים יכולים לשפר את בריאותם על ידי ויתור על הבשר".
יש לעיין בספר עצמו על מנת להכיר את הדברים על בוריים, אמנם נעתיק (בהסכמת רעייתו) את סיכומם:
"נסכם עתה את הסיבות העיקריות לשלילת הבשר כמזון מתאים למאכל אדם:
א. הבשר מכיל כולסטרול, שהפך להיות לרוצח האנושות.
ב. הבשר גורם לעודף חלבונים בתזונה, הגורמת להתפתחות מחלות דגנרטיביות (התנוונות ודלדול בגוף החי בשל תנאי קיום בלתי תקינים) שונות ולהזדקנות מוקדמת.
ג. הבשר מגביר את כמות חומצת השתן בדם, המזרזת התפתחות אבנים בכליות וגורמת למחלות רבמטיות (שגרון במפרקים).
ד. הבשר גורם להתרבות חיידקי ריקבון במעיים. שינו הפלורה של המעיים גורמת להתפתחות דלקות, כיבים וסרטן.
ה. הבשר הוא בעל תגובה חומצתית והוא מדלדל את הרזרבות האלקליות של הגוף.
ו. מרבית הבשר המצוי בשוק מכיל כימיקלים. אלה באים ממקורות שונים, כגון: שאריות חומרי הדברה, תרופות, חומרי שימור ועוד" (לרכישת הספר: 0506-717833).
ובעניין כשרות הבשר, כתב המקובל ישעיה הלוי הורוביץ בספרו הקדוש 'שני לוחות הברית' (קדושת באכילה):
"ואני הגבר, מיום היותי לאיש נצטערתי על דבר זה מה שאוכלים בשר מכל אשר יביאו מישובי העיר ואגפיה, אף כי נתמנה שם שוחט שקיבלוהו בני הישוב ההוא, מכל מקום לפעמים מקבלים לשוחט מכל אשר בחרו, אף שאינו מופלג בחסידות ובאומנות יתרה. ואף בעיר גדולה שהיא עיר ואם בישראל, ראוי לכל ירא וחרד לדבר על לב האב בית דין לחקור ולדרוש איך הוא הסכין של שוחט דמתא, אף אם הוא ירא שמים, כי נוסף על יראת שמים צריך אומנות יתרה".
"ואני ראיתי אחד מן הפרושים האמיתיים שלא אכל בשר אם לא כששחט הוא בעצמו, והיה בא לעיר גדולה לאלקים המתנהגת בחסידות ובקדושה, ודברו עמו חכמי העיר למה לא יאכל הבשר ששחט השוחט המומחה שלהם. ובכן לרוב הפצרתם לקח הסכין מן השוחט ובדק אותו, ואמר להשוחט: תאמר לי איך אתה מחזיק הסכין? אמר השוחט הוא כשר. אמר לו להשוחט: בדוק אותו שנית, ובדק אותו שנית ואמר שהוא כשר. אחר כך הראהו לחכמים ואמר תראו שבכאן יש פגימה, וכדבריו כן היה, ותמהו חכמי העיר, ראו עד היכן הדבר מגיע, כי צריך להיות מופלג ביראת שמים ומופלג בהבנת הבדיקה. ולא לחינם היה המנהג של חכמי התלמוד לבדוק הסכין דווקא הם בעצמם ובכבודם, ולא להאמין לשום טבח אף שהוא ירא שמים, כי הרבה צריך ישוב הדעת ויראת שמים לבדיקות הסכין".
כמו כן, כתב המקובל הרב אהרן ראטא זצ"ל (ספר שולחן טהור, מאמר הפרישות ממאכלות אסורות, סוף פרק א):
מה נאמר ומה נדבר בעניין שוחטים, היות היום שנמצא קלי דעת בעוה"ר הרבים, אוי לנו מה שאנחנו רואים ואין בידנו למחות, כי כל כך נסתמו הלבבות, כי אי אפשר לאמר ולדבר, ונתקיים בנו מאמר רז"ל (סוטה מט:) אין תוכחה, ושומר נפשו יברח ממקום שיש שוחטים הללו, ומי ייתן לנו כוח שנוכל להיזהר מאכילת בשר לגמרי, אבל מה נעשה כי תש כוחנו. וכש"כ מה נעשה בעניין הקצבים, שיש הרבה קלי הדעת שחשובים להאכיל טרפות, וגם בשביל קצת הרווחה חוטפים ומוכרים מן הבא בידם דברים אסורים ר"ל…
ומי שרוצה לקדש עצמו בפני בוראו נתיעצתי עם כמה שוחטים יראים, ואמרו לי עצה טובה שלא אאכול רק בשר עוף, וזה עצה לשמור נפשו מכמה מכשולים כידוע ליודעים וכש"כ עכשיו בדורנו".
אעפ"י שיש עוד הרבה מה להרחיב בעניין (כגון צער בע"ח וכו'), על מנת לא להכביד נסתפק בזאת.
אכן ישנה תכלית רוחנית קדושה ועליונה באכילת בשר (כשר) בשבתות ובמועדים. על כן, אנו ממליצים להתאגד מספר חברים, לקנות בהמה מן האחו בעצמם או עופות הגדלות בחופשיות, לשכור שוחט מנוסה, מומחה וירא שמים ולעשות שחיטה פרטית אחת לתכופה. בדרך זו, האכילה לא תפגע בבריאות, הנפש (של האדם ושל החי) תתעלה, וישמח ה' במעשיו.