You are here:Home-הורות וחינוך, זוגיות-התערבות ההורים בחיי בני הזוג

התערבות ההורים בחיי בני הזוג

התערבות ההורים בחיי בני הזוג

משפיע ומקבל הם עיקרי יחסי הגומלין בין איש לאישה. התערבות הורים וקרובים בזוגיות הילדים מפריעה לכך.

אחד הכללים היותר חשובים בכדי לשמור על זוגיות בריאה ומתוקנת הוא שצריך להשאיר את בני הזוג להסתדר ולהתמודד עם בעיותיהם בעצמם ללא התערבות ההורים – שלא יתערבו ההורים כלל בין האיש לאשתו!

התערבותם של ההורים והקרובים בחיי בני הזוג מונעת מבני הזוג את האפשרות  לתפקוד נכון עם בעייתם.

להורה, כמו לכל אדם, יש נפש בהמית ונפש אלקית. כאשר ההורה מתערב בבעיות הזוגיות של ילדיו הוא בעל כורכו מצטרף נפשית לצד אחד ומכניס לעניין ולויכוח את נפשו הבהמית. בכך הוא בעצם מזיק עוד יותר לשלום הבית.

ההתערבות ההורית, לא רק שאינה מסייעת לפתרון הבעיות הזוגיות של ילדיהם, אלא היא עוד מוסיפה עליהן את התסכולים והקשיים האישיים של ההורים. היא אינה מאפשרת לבני הזוג לייצר ולהתקשר ביניהם קשר אמיתי.

התערבות נכונה יכולה להיות אך ורק באופן עקיף ובדרכי נועם ושלום דווקא. כלומר, שההתערבות ההורית כמעט ואינה ניכרת. ההתערבות הנכונה מתבצעת באופן שמוביל את הילד לבחור את בחירותיו מעצמו, מתוך בחירה חופשית ולא באופן שמוחק את ערך מציאותו, את שיכול דעתו ואת בחירתו הפנימית.

בכלל, צריך לדעת שקירוב צריך להיות באופן מקיף של חסד ולא באופן של רוגזה.

הורים אינם יכולים להיות מקיפים מכיוון שהם מזדהים עם הבעיה של ילדיהם כבעיה שלהם.

על אף שעד יום החתונה ההורה היה המגדל, המחנך והמשפיע העיקרי על חיי ילדיו, כעת, על ההורה ועל הילד לדעת כי בניית זוגיות מחייבת ניתוק פנימי מההיסמכות על ההורים; הן בזמנים של שלום וקל וחומר בזמנים של בעיות.

זוגיות היא בעצם שניים שמתמודדים יחד. כל השפעה נוספת היא כבר לא הם.

הפסוק אומר "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" , הרי שכל זמן שלא עזב את הוריו הוא בעצם לא הוא, הוא אינו מתמודד ונושא אחריות וקושי אלא נשאר תלותי ונסמך על הוריו – בזה הוא מפסיד את סוד העונג העליון המגולה דווקא במקום ההתמודדות ולקיחת האחריות, וכן מפסיד את היכולת להגיע למדרגת משפיע.

בני זוג צריכים לנהל ביניהם קשר פנימי, כלומר קשר של יחסי גומלין, אהבה והתמודדות משותפת רק שלהם.

ילד שההורה שלו מדבר מתוך גרונו, מאין "צל" שמצל עליו והולך עמו לכל מקום, לא יצליח להתחבר כראוי לבן זוגו ולפתור עמו את בעיותיהם מתוך עצמו. ילד זה בעצם לא נמצא כאן בעצמו, אין לא את היכולת לקחת אחריות על עצמו ומתוך כך להתחבר לשני, להתמודד עמו עם הבעיות ולפותרן.

ההשפעה המקיפה הראויה היא לעזור ולהדריך את הילד לקבל החלטות מתוך עצמו, מתוך הזדהות ובחירה עצמית של עצמו.

כל התערבות מועילה מחייבת רגישות מאוד גדולה לא להכתיב לנעזר את המהלך על פי השקפת העוזר ורגשותיו ולא לגרום לו לפעול מתוך כפיה, ריצוי וקבלת עול, אלא להוביל ולהנחות אותו בצורה עקיפה וחכמה שתאפשר לו להתמודד עם ענייניו מתוך עצמו והבנתו, להזדהות עם הדרך ולבסוף אף להתחבר יותר עם בן הזוג.

אם כן, למדנו כיצד אנו יכולים להשפיע ולסייע לבני הזוג באופן של מקיף:

  1. חייב להיות חוסר מעורבות רגשית ואובייקטיביות מוחלטת מצד המסייע (ממילא, הורה לא יכול לעשות זאת, הרי הוא לא יכול להתערב ולהישאר מרחוק בלתי מעורב רגשית).
  2. ההשפעה חייבת להיעשות בעקיפין. כלומר, הדרכה נכונה אמורה להביא את המסתייע לחשיבה ולהרגשה הנכונה מה צריך לעשות מתוך עצמו.

בד"כ ה'ישות' של המטפל רוצה להרגיש שהפתרון וההצלחה הושגו בזכות עצמו ובזכות עצותיו שציווה בדקדוק, אמנם למען האמת נעשה בכך למטופל נזק לתווך ארוך –  נוכחותו נפגעה.

פנימיות המצווה לשמח חתן וכלה היא לתת לחתן כוח ושמחה עם ה"ירידה" למקום האחראי שנסמך על עצמו ולא על אחרים. להבהיר לו שהעונג והשמחה שיזכה להם ע"י התמודדותו האחראית הינה גדולה הרבה יותר מהיסמכותו על אחרים.

2019-01-09T03:10:10+02:00 אוגוסט 12th, 2018|Categories: הורות וחינוך, זוגיות|Tags: , |

הוסיפו תגובה או שאלה על המאמר:

Powered And Designed by Laisner SEO