טורדנות כפייתית – ocd

טורדנות כפייתית – ocd

ההפרעה הטורדנית כפייתית דומה מאוד מבחינה מסוימת לתופעת החרדה, אלא שתופעת החרדה קשורה עם הרובד המורגש בנפש (גבורה) ואילו תופעת הכפייתיות ירדה עמוק יותר לרובד המוטבע בנפש (הוד).

תופעת החרדה מתבטאת בעיקר בדאגה רבה, בלתי נשלטת ולרוב בלתי רציונאלית במחשבות חרדתיות מוגזמות, בהימנעות וכו', כמו כן מתבטאת החרדה בתופעות פיזיות שונות כגון מתח בשרירים ,עייפות, קושי בהירדמות, רוגז, קושי בריכוז וכו'. אמנם, תופעת הכפייתיות מתבטאת בנוסף גם בתחושות אוטומטיות ובלתי נשלטות של ספק, צורך בביטחון והגנה, במחשבות פולשניות וטורדניות ובהתנהגות אובססיבית וקומפולסיבית. הסובלים ממחלה זו מדווחים על סבל רב, גופני ונפשי, על הפרעה לתפקוד היומיומי ועל קושי רב לקיים חיי חברה תקינים.

 

בהפרעת הכפייתיות , התחושות חזקות הרבה יותר מהשכל. השכל אמנם יודע בברור את חוסר ההיגיון שבמחשבותיו, אמנם בכל זאת התחושה חזקה יותר – זה העניין שההפרעה ירדה לרובד המוטבע בנפש.

 

טורדנות כפייתית היא הפרעה נפשית המתאפיינת במחשבות פולשניות וטורדניות, וכן בביצוע פעולות טקסיות שוב ושוב במטרה לגרש את המחשבות הבלתי רציונאליות. הסובלים מההפרעה מדווחים כי המחשבות הטורדניות גורמות להם חרדה, והם מסוגלים רק בקושי להסיח את הדעת מהן. הפעולות הטקסיות מפחיתות את החרדה, אולם לזמן קצר, והן גורמות סבל וטרחה כשלעצמן. הימנעות מהפעולות הטקסיות מעצימה מאד את תחושת החרדה ויוצרת תחושת דיכאון.

 

בעקבות הבנה זו במהות ההפרעה, גם יבוא השוני בדגש הטיפולי; אם בטיפול בחרדה נעבוד בעיקר על הקוגניציה, כלומר על מציאת חוסר ההיגיון ועיוותי המחשבה שמאחורי החרדות ואופני התגובה הלא נכונים, בכפייתיות נשים יתר דגש על הפן ההתנהגותי מעשי במקביל לבירור הקוגניטיבי (כגון, עשיית מעשים המחברים ומחזקים את הימין בנפש – התענוג והאהבה העצמית המתוקנת {בלשון הקבלה – עתיק}, התקרבות אמיצה לפחד ולאיום וכו').

עוד עלינו ללמוד כי תופעת החרדה שייכת לקו ימין בנפש, לעומת הכפייתיות השייכת לקו שמאל, כלומר: בתופעת החרדה מורגש איום שיילקח ממני ה"אני", שאאבד את מימוש הרצון שלי, את התענוג שלי וכד'. לעומת זאת, התחושות בתופעת הכפייתיות קשורות עם קו שמאל – אין כלל חוויה של ימין (תענוג בחיבור לעצמו), אלא רק דחף לא הגיוני ותחושות של אשמה, חוסר קבלה עצמית, חרדה; 'אני לא בסדר', אין לחיי משמעות', 'אני לא עושה דבר כמו שצריך','מלא ספקות', 'לא מסוגל לקבל החלטה משמעותית' וכד'.

 

רובד נוסף, עמוק יותר בתודעה, המאפשר את התפרצות הפרעת ה – ocd , הינו גישה, תפיסה וחשיבה שגויה של שכר ועונש (בעקבות רקע של ענישה בילדות או במסגרות שונות) – האדם חוזר על פעולות מכיוון שבעומק מפחד שייענש וייפגע. חווית הכפייה והענישה שהאדם חוה בעצם חקקה בתודעתו אמונה: "עמידה על רצוני = עונש וסבל", "עשיתי מעשה לא טוב = עונש וסבל" – נחרט לאדם בתודעה מקום שמפחד מסבל ואסון; ראש כפייתי שאומר לעצמו: "אני לא בסדר וממילא בשל כך עומד לקרות אסון". חשיבה זו מקשרת סבל לתפקודים, וממילא העשייה או אי העשייה מתוך פחד מעונש, מאבדת ולוקחת מהאדם את חופש וזכות הבחירה והביטוי העצמי, כלומר את צלם האלקים שבו (הצבת גבולות הינה אכן מאד חשובה ומשמעותית לחינוכו ולעיצוב אישיותו של הילד, אמנם לא ע"י שכר וענישה אלא ע"י סמכותיות. הבדל זה הינו משמעותי לאין ערוך בהשפעתו על נפש ועתיד הילד. בתיקון זה ובלימוד הענישה ככלי לימודי וחינוכי בלתי מאיים ורומס, אנו עוסקים באימון ההורי).

 

בריאות נפשית ורוחנית אמיתית פירושה בחירה ועשייה באופן של "עושה האמת מפני שהיא האמת" (רמב"ם, תשובה פ"י, ה"ב), ולא חלילה מתוך דחפים שליליים של פחדים ואיומים. אדם בריא בנפשו המחובר לעצמו, יפעל בעולם מתוך ראיית המציאות בצורה נכונה, מתוך בחירה בין אמת לשקר ויראה פנימית טהורה מלטעות ומתוך נפש משוחררת וחשיבה גמישה, אמנם לא מתוך חשיבה נוקשה וכופה וכפייתיות של פחד מאסונות.

 

שורש עמוק נוסף של הפרעת ה –ocd קשור עם נושא השייכות. אדם המחובר לעצמו באופן בריא חש היטב בפנימיותו מה שייך אליו ומה לא (בגדים, בין זוג, לימוד וכו'), ברם בעלי הפרעת ה – ocd עלולים לחוש ערעור, ספקות, קונפליקטים וחוסר וודאות בנוגע למה שייך אליהם, לייחודיות שלהם. חוסר ההכרה במה שייך אל האדם מהווה בסיס להתפתחותם של כל אותם פחדים ומעשים כפייתיים.

 

על מנת להיפטר מתחושת הספקות, נעסוק בטיפול לאפשר לאדם לגלות, לבחור ולחוש תחושות פנימיות כגון "זה טוב לי", "זה שייך אלי" וכד'. אעפ"י שעלולות להופיע בעקבות כך מחשבות טורדניות, כגון: 'לא מגיע לי כי טעיתי' או 'יבוא אסון וסבל' וכד', נתגבר עליהן, ובכל זאת נאפשר לעצמנו להרגיש ולחוש את תחושות הטוב והשייכות לדברים הקשורים עם מהותי וייחודיותי.

 

מיסודות הטיפול בכפייתיות נעמוד על ההכרה שאין לפחד ואין להיכנע ואין לקבוע את המציאות על פי אותו דחף עוצמתי, מהסיבה הפשוטה שהוא פשוט בלתי הגיוני. נעמוד על כך שאכן יש לך כוח התנגדות והתגברות על המחשבה הטורדנית. נלמד לחשוב הפוך מהמחשבות השליליות של קו שמאל ולחזק את הימין בנפש – מקום הקבלה העצמית, הערך העצמי, העצמאות, החשיבות והמשמעות של חיי וכד'. נשקיע בעבודה לחשוב מחשבות חיוביות על עצמנו, לעשות פעולות שיחזקו זאת, להתייצב מול האיום ולהתמודד אתו כראוי, ועוד כלים טיפוליים ספציפיים לבעיה זו.

ולסיכום: נפתח את המודעות העצמית, להבין יותר את האינטראקציה בין כוחות המחשבה, הרגש והמעשה הפועלים בקרבנו, ובמקום להישאר במקום כפייתי לא נכון המסב לנו סבל רב, נפתח מקום בריא ומודע שבוחר ומנהל את עצמו ואת תחושותיו והנהגותיו כראוי וכיאות, נהדוף את האיום המנסה להשתלט עלינו ולא נכנע לו.

אלו כללות הדברים בקיצור נמרץ. מטרת הטיפול הינה לאבחן ולברר יחד עם המטופל את הרקע להתפתחות הטורדנות הכפייתית ולהובילו שלב אחר שלב לחיים טובים, משוחררים, שמחים ומוצלחים כפי שראוי להם להיות.

כמובן שישנם ידיעות ופרטים נוספים הנצרכים להשלמת התהליך, אמנם החלטנו לא להביאם כאן בכדי להשאיר טעם של עוד ומוטיבציה לקחת את עצמנו בידיים, להגיע לטיפול ולהשתחרר באמת ולצמיתות מכל דבר המעכב מנפשנו את אורה ושלמותה האמיתית.

ישנו יתרון גדול בעבודה בשניים ( כמאמר החסידות "שתי נפשות אלוקיות נגד נפש בהמית אחת), וכמו שכתוב "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים", "אין אדם רואה נגעי עצמו" וכו'.

אמנם, עיקר העיקרים הוא מה שכתוב במסכת אבות (א, יד): "אם אין אני לי, מי לי, וכשאני לעצמי, מה אני, ואם לא עכשיו אימתי". כלומר ברגע שתחליט/י לעזור לעצמך, ורק אז, אזי – "כל הבא להיטהר מסייעין בידו", ו"יגעת ומצאת תאמין".

מטרת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי איתו אנו עובדים הינה לברר ולפרט את הרקע להפרעה, לגלות ולחשוף את מקורם ופרטיהם של אותם עיוותי חשיבה, ולחקוק במקומם בתודעה תמונות ואמונות מתוקנות ודרך חדשה לשוב אל החיים ביתר שאת וחדוות חיים.

 

מוזמנים לשתף

רוצה להצטרף לקהילה שלנו?

מעוניינים לקבל למייל תכנים וטיפים מעשירים בנושא בריאות הגוף והנפש? 

השאירו פרטים ונהיה בקשר

רוצה להצטרף לקהילה שלנו?

מעוניינים לקבל למייל תכנים וטיפים מעשירים בנושא בריאות הגוף והנפש? 

השאירו פרטים ונהיה בקשר